ניר 17 ימי הליכה, 437 ק"מ. התחלתי בקוימברה הנמצאת באמצע הדרך בן ליסבון לפורטו בפורטוגל, וסיימתי בסאנדייגו דה קומפוסטלה בספרד, את הקמינו-דה סאנטיאגו הפורטוגזי.
מהיום הראשון מבינים שהקמינו זה משהו אחר. זה פחות טיול נופים, טרק אתגרי. ויותר מסע. כשנכנסים לקמינו – נכנסים כאילו לעולם אחר. עולם בלי פוליטיקה או קורונה, עולם שבו גברים ונשים, בבודדים או בקבוצות קטנות, צעירים בני 20 ומבוגרים בני 75+, מכל העולם. מברכים אחד את השני בברכת Buen Camino עם חיוך. ועסוקים בשאלות פשוטות – כמו איפה אתה מסיים את היום, ומה הדרך שבחרת/תבחר למחר.
הקמינו הוא פשטות – המלונות קטנים ופשוטים, המסעדות פשוטות. ורוטינת היום פשוטה – מבוססת על אכילה, צעידה (כ 25ק"מ ליום) ושינה.
מבחינת האדימינסטרציה – היה מושלם (תודה רוני). הדרך מסומנת היטב, כל כמה עשרות מטרים יש סימונים רשמיים של הקמינו, או חצים צהובים. כמעט מייתר את הצורך באפליקציות ניווט או במפה. המלונות (18 במספר) ידעו על בואי וקיבלו אותי בחיוך (האנשים, במיוחד בפורטוגל, מאוד חברותיים, ושמחים לעזור) והמזוודה – בסוג של קסם, תמיד חיכתה לי בקבלה של המלון. אין בעייה עם אוכל ושתייה, יש בתי קפה ומסעדות לאורך הדרך. אני כצמחוני גיליתי טריק – לא פעם ניגשתי למסעדה וביקשתי (בלי קשר לתפריט) שיכינו לי מנה צמחונית, והם שמחו לעשות זאת.
המסע לא פשוט, פיזית (25ק"מ ביום בממוצע, היום הארוך ביותר 32ק"מ) זה לא מעט. גם מנטלית, יש הרבה זמן עם עצמך (וגם הרבה הליכה עם אנשים שונים מהעולם). אולם מספק ונותן פרופורציה על החיים. ממליץ.