מסלולי הליכה פורטופינו וצ'ינקווה טרה בחבל ליגוריה מאי 2025

נילי ואבינום מפורטופינו וצ'ינקווה טרה סיכום היום הראשון

טיסת בוקר למילאנו. בנתבג אנחנו תחת הרושם של המנהיג החות'י שמאיים להפציץ את נתבג, ושולח אזהרת פינוי לשדה.

ממריאים בשלום, ללא אזעקות. טיסה מרהיבה מעל הרי האלפים המושלגים. איזו התחלה לטיול. ממלחמה לטיסה אפית.

מגיעים בקלות עם רכבת לקמוגלי. מתארגנים במלון נחמד ממש על חוף הים. ברווז גדול עם ראש ירוק מתארגן ללינת לילה מתחת לחלון שלנו.

הליכה לאורך החוף של קמוגלי. קונים גלידה באחד הדוכנים הרבים שפרוסים שם, וחוזרים לחדר להכין ארוחת ערב ממצרכים שקנינו בחנויות קטנות לאורך הרחוב מעל החוף. לחם טרי ממאפיה, פסטה, פסטו, גבינות וירקות. איזה כיף המטבח המושקע שיש בחדר של המלון, כירה חשמלית, קומקום חשמלי, מיקרוגל מקרר וכיור ענק.

קמוגלי מרהיבה, עם הצבעים המיוחדים של הבתים, האבנים הנהדרות שמהן מורכב החוף, ובעלי מלאכה מקומיים שעדיין עובדים בבתי מלאכה וסטודיו קטנים.

כפר קמוגלי כבר לא כפר דייגים מסורתי, אבל עדיין אפשר לראות ולהרגיש קצת מהכפר דייגים שהוא היה לפני שהתיירים גילו אותו .

האינטרנט מלא בתמונות שקיעה מדהימות מהכפר, אבל השקיעה הערב ב 20:50. אנחנו אחרי מסע ארוך מהבית, וכנראה נוותר.

מחר מתחילים ביום הליכה ראשון.

בסוף לא ויתרנו. אחרי מקלחת וכביסה , יצאנו לחוף עם סיר הפסטה. לאכול ולצפות בשקיעה יחד עם השחפים .החוף מכוסה חלוקי ים מיוחדים. שחורים עם נימים ופסים לבנים. סיכום היום השני 20.5

פותחים את הבוקר בחוף של כפר קגמולי עם קפה שהבאנו מהחדר. ארוחת בוקר במלון ויוצאים לדרך. 12 קמ הליכה טיפוס מצטבר 900 מטר. כל מטר שנטפס, גם נרד. מקלות הליכה הכי זולים מחנות המטיילים הקרובה לביתנו היו עזרה עצומה.

מתחילים בהליכה בקמוגלי, מטפסים לכפר נוסף והנוף והבתים הצבעוניים עוצרים את הנשימה. אינסוף תצפיות לים ולמפרץ.

כל היום הולכים ביער. שומעים ציוץ ציפורים. פריחה יפה. נוריות צהובות, חרציות, לוטם סייפנים, קיסוס עם פירות אדומים ועוד.

מדי פעם צצה מבין העצים עוד תצפית על זוית אחרת של הים, ושל מפרצים שונים.

בהפסקה קצרה שאכלנו בה פירות הגיע חזיר בר גדול, שכנראה רצה גם להתכבד בפירות. מעולם לא ראיתי חזיר בר כל כך קרוב.

ירידה תלולה וארוכה אבל נסבלת (זוכרים - מקלות ההליכה הכי זולים)

מביאה אותנו למפרץ נסתר עם חוף, ים בצבע טורקיז, מנזר מלון ובר-מסעדה. סן פרוטוסו. עצירת חובה בחוף, והפסקת אוכל מתוזמנת היטב.

התחיל גשם. הגשם לא מפסיק. שלוש שעות של גשם. אנחנו הולכים עם חליפות סערה. השבילים מתוחזקים היטב. כשיש קטעי בטון, הבטון מחורץ, מעקות בעת הצורך, לא הרגשנו בעיה בטיחותית. טיול ביער בגשם זו חוויה מאוד מיוחדת. הריח של היער כולו משתנה. ריח של אדמה, ריח של גשם. זרימות חדשות.

ממשיכים ביער, וכמובטח מטפסים, ויורדים. פתאום נגלית לעין ממרומי ההר תמונה מדהימה, מפרץ נוסף מלא יאכטות, כפר עם בתים צבעוניים, מנזרים, מצודות, מוקפים צוקים וגבעות. פורטופינו. יורדים לפורטופינו בגשם. אנחנו ספוגים מהגשם, וממהרים לקנות כרטיס הפלגה וחוזרים למלון. פיספסנו את העיירה הזו ואת מה שיש לה להציע. יום שלישי 21.5

אחרי הגשם אתמול, קמנו לשמיים בהירים, ים חלק כמו מראה.

נסענו עם התיקים לבונהסולה. מלון קטן, עם פקידת קבלה שאמרה לנו שלום בעברית, ופתחה את הדרכון מהכיוון הנכון.

חצינו ברגל את כפר בונהסולה והתחלנו בטיפוס קל לתוך הרכס המוביל צפונה לאורך החוף. ההליכה ביער ביום אחרי גשם, מכילה את כל היתרונות של הליכה בגשם שהייתה לנו אתמול, אבל בלי להירטב. הריחות של הגשם, של האדמה של הצמחים. שבילים קצת חלקים אבל לא יותר מדי.

כל היום הלכנו לאורך קו הרכס וראינו את הים , המפרצים, הכפרים מאינסוף זויות.

חצינו בדרך את כפר פרמורה, כפר חקלאי, נחמד, עם נוף נהדר לים. עצרנו בדרך לקפה ופחמימה מנחמת, והמשכנו לדיוה מרינה. הליכה יחסית קלה בשבילים סלולים וקטעי כביש.

גולת הכותרת של היום הייתה ירידה לכפר דיוה מרינה על שפת הים מגובה 300 מטר. ההליכה כולה בתוך יער, ירידה משמעותית ותלולה, אבל ללא קושי מיוחד. רק הנאה מההליכה ביער הצפוף, וחלונות התצפית שנפתחים ביער מדי פעם לכפר ולחוף. יום רביעי 22.5

קמנו בבוקר בכפר בונהסולה, למזג אויר מעונן. רוחות חזקות וים רוגש גלים.

הלכנו לסיבוב בוקר לאורך החוף לצלם את הגלים, ובדרך חזרה ראינו תור של פועלים מחוץ למאפיה. הצטרפנו לתור, וגילינו שזו מאפיה שמכינה פוקאצ'ות לבתי הקפה באזור. הפועלים מחכים למגש הפוקאצ'ה הראשון שיוצא מהתנור בבוקר. היה חם וטעים. מחר נצטרף שוב לתור הזה.

נסענו ברכבת לכפר מנוגליה. מזג האויר נשאר מעונן עם רוחות ותחזית לגשם. אחרי סיבוב בחוף הים, החלטנו שבגלל מזג האויר נוותר על מסלול ההליכה המתוכנן, ההתייעצנו עם רוני, ונסענו ברכבת ללה ספזיה. עיר קטנה, עם נמל משמעותי, במרחק כ 50 דקות נסיעה. חוויה עירונית איטלקית נעימה.

בלה ספזיה ביקרנו במצודה ימי ביניימית ששלטה על הנמל של העיר, ובמוזיאון עתיקות שנמצא בתוכו. לא ממש שווה את הביקור. יום חמישי 23.5

בבוקר נפרדנו מכפר בונהסולה. השארנו את המזוודות בלובי של המלון, והם הגיעו באורח פלא לחדר של המלון בכפר הבא מונטרוסו. שם נהיה 4 לילות עד החזרה לארץ.

יצאנו ברגל לאורך החוף, ועקבנו אחרי מסלול הליכה רגלי/מסלול אופניים על אספלט. המסלול עובר דרך מנהרות רכבת ישנות שאינן בשימוש. בין המנהרות היו קטעי ים וחוף מקסימים. אם היה מעט חם יותר, בהחלט היינו קופצים למים.

ביציאה מהמנהרה האחרונה, היה שלט עשוי קרמיקה , עם קינה בכתב יד, על זכרונות ילדות של הרכבות שהיו עוברות במנהרה הנטושה , ועל אבדן אבי הכותבת, שכנראה נהרג בתאונת עבודה/רכבת במנהרה. מעלה מחשבות רבות על המחיר היקר של מפעלים הנדסיים בעולם.

עברנו דרך לבנטו, עיירה נחמדה, עם חוף רחצה נחמד, מרכז מסחרי תוסס, ונדמה שפחות תיירים מכפרים אחרים באזור.

חצינו את הרכס שמפריד בין לבנטו ומונטרוסו. הרכס מיוער, וההליכה בו הייתה מעניינת עם תצפיות לקו החוף הדרומי של צ'ינקוטרה.

מונטרוסו מחולקת לשני אזורים - החדש והישן, וביניהם מחברת מנהרת רכבת לא בשימוש, שכיום משמשת מעבר רגלי בין חלקי הכפר.

החלק החדש, נראה כמו כל עיר תיירות לאורך חוף ים - מלונות, טיילת חוף, והמון עסקי מזון. החלק הישן, שבו התארחנו, שומר על האופי הישן של הכפר העתיק. בתים צבעוניים, סמטאות קטנות, כנסיות, ועוד. לא לטעות - מונטורוסו היא תיירותית, ומלאה גם בצד העתיק ב"מלכודות תיירים" - חנויות ועסקים שכל מטרתם להגיע לכיס התייר....

ישבנו במסעדת חוף לארוחת ערב. צפון איטליה בחודש מאי, השקיעה רק ב 21:00, ולכן אוכלים ארוחת ערב באור מלא. פתאום השתקפה קשת מתוך הים. הקשת גדלה מול עינינו הנדהמות, והפכה לקשת מושלמת, שיוצאת מהים, ומתחברת ליבשה.

הקשת הפכה כפולה, עם שתי קשתות מקבילות. אחר כך התחילה השתקפות בים של הקשתות, וגם בין הקשתות היו השתקפויות נוספות באוויר. ישבנו המומים מול המחזה הזה שעה ארוכה.

איזה סוף מדהים לשבוע הראשון באיטליה. יום שישי 24.5

לקחנו הפסקה מהטיול המתוכנן. הלכנו בבוקר ממונטרוסו לכפר ונרזה, דרך "המסלול הכחול". וחזרנו באותה דרך.

פשוט מקסים. אבל צריך להגיד מילה על העומסים - המסלול הזה, המסלול ה"כחול" מאוד עמוס בסופי שבוע. יום שביעי 25.5

בבוקר פגשנו נהג שהקפיץ אותנו לנקודת תחילת מסלול. המסלול התחיל בכנסיה על פסגת הר. בית הארחה של הכנסיה מציע רוגע ושלווה, ומדגיש, שיש לו הצעה מיוחדת לנופשים שזקוקים למרגוע נפשי אחרי חופש בצ'ינקו טרה. אני לא יודע למי הודעה זו מופנית, כי השהות בצ'ינקוטרה הייתה מרגוע מושלם בשבילי. יורדים בדרך עתיקה של צליינים לכפר ורנזה. כשמתקרבים לכפר ורנזה אי אפשר להפסיק לצלם. האזהרה באתר של רוני דורון על הגבלה לאלף תמונות ליום זה הייתה במקום. כיוון שאתמול כבר הלכנו ברגל ממונטרוסו לורנזה הלוך ושוב, אילתרנו והלכנו ברגל לכפר אחר - קורנליה. על מסלול שהוא המשך למסלול הכחול שהתחלנו אתמול. אחר כך היינו ספונטנים. לקחנו רכבת לכפר נוסף - מנרולה. שוטטנו בכפר הציורי וחזרנו במעבורת. מעבורת היא כלי תחבורה נחמד מאוד באזור הזה. המעבורת עוצרת כמעט בכל הכפרים. ומהמעבורת יש נקודת תצפית מיוחדת , שלא רואים בצורה אחרת. קו החוף, והכפרים במבט מלב ים. מומלץ לא להחמיץ הפלגה בטיול הזה לאורך חופי צ'ינקוטרה. ובבכל זאת , הים הוא ים. ובהפלגה במעבורת למחרת, המעבורת לא הצליחה לעגון בנמל ורנזה, וכל הנוסעים שרצו לרדת בכפר ורנזה, נאלצו להפליג לכפר הבא. יום שמיני 26.5

יום הליכה אחרון.

בבוקר לקחנו רכבת לריומג'ורי. פחדנו שיהיה יום חם, והמסלול מתחיל בטיפוס משמעותי, לכן התחלנו מאוד מוקדם בבוקר. בפועל, היה קריר רוב היום, ואפילו ירד עלינו גשם קל בצהריים.

מסלול פשוט מקסים וקל יחסית. דרכים טובות - דרכי צליינים עתיקות. דרכים סלולות , ושבילי הליכה ביער. ביער ראינו במבי אמיתי שברח מסרט של וולט דיסני. ועשרות לטאות ירוקות שחיפשו שמש על סלעים. ופרפרים. ופרחים.

כל היום מקסים. בהתחלה ההליכה בריומג'ורה שעלינו ממנה.

בעליה בדרך הצליינים למנזר בראש הצוק, הייתי לרגע הנער של שון קונרי בסרט 'שם הורד' כשהם עולים ברגל למנזר.

אחר כך תצפיות על הים, הליכה על מצוק מעל נמל לה ספזה. נמל עם מורשת של ספינות מעפילים. ולבסוף גולת הכותרת - ירידה לפורטו ונרה. מבצרים עתיקים שנשמרו היטב. נקודת סיום מושלמת לטיול.

חזרנו במעבורת, והים התחיל להיות רוגש. המעבורת לא הצליחה לעגון בורנזה, ולכן הנוסעים לורנזה נאלצו להמשיך למונטרוסו. הצפייה במאמצי המעבורת לעגון בורנזה היו התרגשות גדולה לנוסעים. ואף אחד לא קיטר כשהודיעו להם שהניסיון נכשל, וממשיכים לנמל הבא.

לפרטים על המסלול