מנחם ובנו נדב מהויה ספלוגה אוגוסט 2018 היום הראשון היום טיילנו מטוסיס לאנדיר. בגלל החום הצפוי השכמנו מוקדם ויצאנו לדרך כבר בשבע וחצי. ארוחת הבוקר במלון נחמדה. כמות האוכל הצמחוני שקיבלנו לדרך וגם המים לא מספיקים לטיול של 18 קמ אז מזל שהצטיידנו גם בכמה שימורים מהבית... וגם צריך שלושה ליטר לאדם. השביל מסומן יחסית ברור. האזורים המועדים לבלבול הם באזורים בנויים כמו בתחילת המסלול שם לא תמיד יש שילוט ברור לפעמים יש מעקפים לשביל המקורי עקב אבנים שנפלו או סכנות אחרות השילוט במקומות אלה ברור. אגב מאוד עזרה אפליקציות התרגום של גוגל שמאפשרת לצלם שלט שכתוב בגרמנית ולתרגמו לעברית כך שנבין מה האזהרה שכתובה בשלט. הטיול היה ממש כיפי. הליכה בתוך היער. בצל. עליה לא קלה אבל אפשרית. גם לאיש בן 54 עם כושר ממוצע. הנופים ההרריים משובבי לב מרגיעי נפש. וההרגשה של הגוף שמתחבר לטבע נכנסת לאט לכל תא ותא בגוף תוך ההליכה. אחרי מעבר על כמה גשרים תלויים וביניהם גשר טרברסינה מגיעים לקניון המרשים של וויאמלה. הירידה לקניון תיירותית כמצופה אבל הקניון הצר והעמוק בהחלט מרשים. מהקניון הדרך ממשיכה לעלות לאורך הנהר ומתקרבת אליו בכמה נקודות שאפילו מאפשרות טבילה או שכשוך רגליים אם אתם מטיילים במקרה ביום חם כמו שקרה לנו. לקראת זיליס השביל מתרחב הולכים בתוך אחו אל תוך הכפר. בכפר על הכביש הראשי יש תחנת מידע עם סרט הסבר על הציורים של הכנסייה של זיליס. לדעתי מעניין. ההסברים מפרטים כל מיני מסרים חבויים בתכנון הציור ממש כמו בספר של דן בראון. שווה לבקר לפני הביקור בכנסיה. מזיליס בגלל החום הכבד החריג לאזור החלטנו לעשות את החלק האחרון בין זיליס לאנדיר באוטובוס הצהוב הנוסע בין היישובים. את היום הראשון מסיימים במעיינות החמים באנדיר להרגיע את שרירים והגוף. יש בריכה חיצונית עם מים בטמפרטורה של 30 מעלות אז אפילו אם יורד גשם אפשר להיות במים ולהסתכל על ההרים העוטפים את הכפר מכל עבר. היום השני
מזג האוויר השתפר לעין ערוך ביום השני. הטמפרטורות צנחו מ-32 ל-20 מעלות וזה השפיע באופן משמעותי ביותר על ההנאה מההליכה ועל הקושי בהליכה. אנחנו ממשיכים לטפס בגובה וההליכה היא בתוך יער עצים על גבי מרבד רך של עלים ואדמה רכה. הכל עדיין רטוב מקצת גשם שירד בלילה. הכל שקט מסביב עקב השעה המוקדמת בה יצאנו ואנו מטפסים בעליה לא קלה. אנו עוברים ליד הסכר ההידרואלקטרי והאגם שנוצר בגללו והנופים של ההרים העצים הירוקים סלעי הגרניט האפורים ומי הטורקיז של האגם פשוט עוצרי נשימה. מרגישים בתוך גלוית נוף…
המשך ירידה קצרה למפלי רופלה שאפשר ללכת בשביל ממש מתחת למפלס. חוויה בהחלט נחמדה. והלאה במסלול לעבר ספלוגן.
בדרך נכנסנו למוזיאון crestawald שהוא לא חלק מהאטרקציות המובנות בטיול. המוזיאון הוא בעצם בונקר אשר נכנס עמוק לתוך בטן ההר ובו עמדות של תותחים התערוכה של מדים וציוד ממלחמת העולם. כמו כן חלקי מפציץ אמריקאי שהתרסק באזור. בהחלט ממליץ על הביקור -מענין ביותר . אם נכנסים כדאי לקחת אוזניות הסבר באנגלית כי הכל בגרמנית וקשה להבין את הסיפור של המקום בלי הסבר. מאחר והיום השני קצת קצר בהשוואה לראשון יש זמן להכנס למוזיאון בלי חשש.
בערב הגענו לספלוגן עם קצת התכווצות שרירים בה טיפלנו על ידי הסאונה והבריכה הנמצאים במלון.
היום השלישי מנחם ובנו נדב מהויה ספלוגה אוגוסט 2018 היום השלישי מתחיל בעליה שלהפתעתי היתה פחות קשה משציפיתי. לא שלא מזיעים ומתנשפים עוצרים לנוח אבל בהחלט בר ביצוע... לאט לאט מתקרבים לראשי ההרים ויוצאים מקו העצים. לקראת מעבר ההרים גם צועדים על שביל מרוצף בלבנים עוד מימים עתיקים בהם צעדו עליו שיירות של חמורים עם בחורות. אפשר לדמיין את ימי הביניים ולהנות מהעובדה שנולדנו במאה העשרים ואחת. לאחר מעבר ההרים לצד האיטלקי הסימון העיקרי של השביל הוא פס צהוב הצבוע על אבנים. יש פחות מהשילוט החום אליו התרגלנו בשוויץ ואין את האדום לבן אדום של השבילים השוויצריים. הירידה לעיירה מונטה ספלוגה לא קשה במיוחד ולאחר העיירה הולכים על צידו הימני של האגם עד לסכר וממנו מתחילה ירידה ארוכה וקשה לתוך הקניון המרהיב עד לאיסולה. עבורי זה היה הקטע הקשה פיזית במסלול. גם כאן חלק מהדברים נחצב בזמנים עברו לאפשר מעבר השיירות והריצוף העתיק עדיין קיים בחלק מהמקומות. יום הרביעי הוא הארוך מכולם. רובו ירידה מתונה בעמק לאורך הנהר. מידי פעם יש ירידות קצת יותר תלולות. המסלול ארוך יחסית אז למי שמרגיש שקשה לו לא הפסד גדול אם מדלג לעיר הראשונה עם האוטובוס כמו האופציה שכתובה באתר.
אנחנו הלכנו את כל הדרך ולקח בערך 6 שעות ללא העצירות.
לקראת קיאבנה המסלול פחות ברור מבחינת סימון ונכון להיום הוא עולה על ההר שמצפון לעיירה דרך די ארוכה ולמרות שהעיירה בעמק השביל מטפס על ההר וזה נראה לא הגיוני אבל בסוף השביל מביא אותנו לעיירה. סימון השביל הקטע האחרון הוא אדום לבן ( והוא שונה מקובץ הניווט שנתת לנו. ).
מאחר ואני טסים בחזרה בחמישי בלילה הזמנו מונית שתיקח אותנו לשדה התעופה. היינו מזיעים ולא נקיים מהדרך אז הלכנו לבריכת השחיה של קיאבנה מרחק 5 דק' הליכה מהמודיעין לתיירים ושם התקלחנו ואפילו שחינו לשחרר את השרירים הדואבים מההליכה הארוכה.
Comments